עו"ד טל איטקין- על התרת נישואין בהעדר השתייכות לדת מוכרת

בישראל, נתונה על-פי חוק סוגיית הגירושין והתרת הנישואין לסמכות השיפוט הייחודית של בתי-הדין. נשאלת השאלה, כיצד ניתן להתיר נישואין במצב בו בני-הזוג אינם משתייכים לאחת מן הדתות המוכרות בחקיקה הישראלית. לאחרונה, ניתן פסק-דין חשוב בנושא ע"י בית-המשפט לענייני משפחה בתל אביב. עורכת הדין טל איטקין המתמחה בדיני משפחה, מבארת את הסוגיה בהתייחס לפסק הדין החדשני.

הסמכות לדון בתביעת גירושין
החוק בישראל קובע כי הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין תהיה נתונה לערכאות הדתיות, בהתאם לדת אליה משתייכים בני הזוג. מדובר בסמכות בלעדית, ולפיכך ערכאה אזרחית אינה מוסמכת לדון בשאלות אלו. לפיכך, נישואין וגירושין של בני זוג יהודים נתונה לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים, בעוד שהסמכות לדון בנישואין וגירושין של בני זוג מוסלמים מצויה בידי בתי הדין השרעיים ואילו הסמכות לגבי בני זוג נוצרים נתונה למערכת בתי הדין הכנסייתיים.       
אחת הבעיות בהוראות החוק המסדירות את סמכות הייחודית של הערכאות הדתיות, באה לביטוי במקרה בו עסקינן בבני זוג שאינם משתייכים לאחת מן הדתות המוכרות בישראל. במצב כזה מטבע הדברים, אין ערכאה דתית אשר באפשרותה להתיר את נישואיהם. הדין מונה מספר מצבים שבהם בהעדר ערכאה דתית מוסמכת, מועברת הסמכות להתרת הנישואין אל ביהמ"ש לענייני משפחה. יחד עם זאת, המצבים המנויים בחוק אינם מכסים את כל קשת המקרים האפשרית, כפי שניתן לראות בפסק הדין שיובא בהמשך.

על פסק הדין שעסק בשאלת התרת הנישואין של בני זוג שאינם משתייכים לדת מוכרת
לאחרונה, הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב מקרה שעסק בבני זוג, המשתייכים לעדת עדי יה-וו-ה, אשר אינה מוכרת כעדה דתית בחוק הישראלי. בתביעתה, פנתה האישה לבית המשפט בבקשה למתן פסק דין שיצהיר על התרת נישואיה לבעלה, אשר אינו חי עמה ואף אינו מתגורר כלל בישראל זה למעלה מ-9 שנים. השופט שילה שדן בתיק, בחן תחילה האם נישואי הזוג הינם נישואין התקפים בישראל. 
עוה"ד טל איטקין מסבירה, כי בני זוג יכולים להינשא בנישואין אזרחיים מחוץ למדינת ישראל, וככל שיוכיחו כי הנישואים תקפים במדינה בה נערכו חלה על המרשם בישראל חובה לרשום את בני הזוג כנשואים.
במקרה דנן, השתכנע השופט שילה כי באופן מהותי הנישואין תקפים בישראל, ומשכך בהעדר ערכאה דתית נתונה כביכול הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה.            
אך לא כך במקרה דנן- החוק המסמיך את בית המשפט לענייני משפחה מונה כאמור מספר מצבים ספציפיים שבהתקיימם רוכשת הערכאה האזרחית סמכות. המקרה דנן לא ענה על אחד המקרים המנויים בחוק. יחד עם זאת, קבע השופט שילה, כי נטישת הבעל מלמדת על הסכמתו להתרת הנישואין, ומשכך הקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה, אשר הודות לה הורה השופט על התרת נישואיה של האישה לבעל.

לסיכום, מבהירה עורכת הדין טל איטקין, על-אף שהחוק נוקט בלשון ברורה בכל הנוגע לסמכויות הדיון בשאלת הנישואין והגירושין בישראל, נראה כי בתי המשפט רגישים לסוגיה ובמידת הצורך מצליחים לצלוח באמצעות פרשנות את הקשיים הנובעים מן החוק ולסייע לבני זוג בפנייתם בעת הצורך.